המקצוע היסטוריה נחשב בעיניי תלמידים רבים כאחת המקצועות הקשים ביותר שנלמדים בבית הספר.
הפרטים הרבים שהתלמידים נדרשים לזכור, החל ממקומות, דמויות, תאריכים, מהלכי מלחמה ועוד ועוד, כל אלה מקשים מאוד על תלמידים שצריכים להיבחן בהיסטוריה במבחן רגיל וכמובן גם בבגרויות.
אם גם אתם עומדים בפני מבחן בהיסטוריה, לפניכם מספר טיפים שיוכלו לעזור לכם כבר במבחן הקרוב.
קודם כל: לימדו איך ללמוד
אחת הסיבות המרכזיות שבגללה הבחינות בהיסטוריה נחשבות קשות היא שפשוט אף אחד לא מלמד את התלמידים בבית הספר איך כדאי להתכונן למבחן כזה.
המורה בדרך כלל כותבת או מקריאה כמויות אדירות של חומר שצריך לזכור בעל פה וכל מה שהתלמידים עושים זה להעתיק את החומר למחברת ולפני המבחן לקרוא את החומר שכתבו.
מחקרים מראים ששיטת הקריאה מחדש אינה יעילה וכדאי לנו להשתמש בשיטות אחרות.
גם שיטות אחרות שתלמידים משתמשים בהן כמו סיכום או מרקור מילות מפתח הן שיטות שנחשבות לא יעילות לפי מחקרים.
שיטות אקטיביות הן המפתח להצלחה
לעומת קריאה, מרקור מילות מפתח וסיכום מחדש, שנחשבות שיטות לא יעילות, שיטות אקטיביות כגון למידה עם כרטיסיות נחשבות מאוד יעילות.
העקרון בלמידה אקטיבית הוא פשוט מאוד: עליכם לנסות ולחשוב אקטיבית, להיזכר בחומר הנלמד. תוכלו לעשות זאת למשל באמצעות כרטיסיות – “לתרגם” את החומר שהמורה הכתיבה בכיתה לשאלות ותשובות.
למשל אם בכיתה המורה מכתיבה את המשפט: “מגילת העצמאות הוקראה על ידי דוד בן גוריון בטקס הכרזת העצמאות בבית דיזינגוף שבתל אביב, ביום שישי, ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948”
עלינו “לתרגם” את פיסת המידע הזו לתצורה של כרטיסיה – שאלות ותשובות. זה ייראה בערך כך:
צד אחד של הכרטיסיה: (שאלה) “מי הקריא את מגילת העצמאות? איפה ההקראה שלה התרחשה? באיזה תאריך זה קרה?”
צד שני של הכרטיסיה: (תשובה) “מגילת העצמאות הוקראה על ידי דויד בן גוריון. ההקראה התרחשה בבית דיזינגוף שבתל אביב, כחלק מטקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. האירוע קרה ביום שישי, ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948”
ניתן לכתוב את הכרטיסיות הללו על דפי נייר, או בתוכנת מחשב ייעודית לכך.
איך לומדים את הכרטיסיות שכתבנו?
לאחר ש”תרגמנו” את המידע שהמורה הכתיבה בכיתה לתצורה של כרטיסיות (שאלות ותשובות), עלינו לקרוא את השאלות שכתבנו ולנסות לענות עליהן.
זה שלב המפתח בלמידה! ככל שננסה ונתאמץ יותר, ולא נוותר לעצמנו – ככה ניזכר ביותר פריטים, ונצליח ללמוד אותם יותר טוב.
אם לא נדע בכל זאת – נהפוך את הכרטיסיה לצד השני ונקרא את התשובה.
לאט לאט ניצור 2 ערמות שונות של כרטיסיות – כאלה שידענו את התשובה אליהן וכאלה שלא.
הפואנטה היא לחזור על הערימה שלא הצלחנו לזכור שוב ושוב – עד שאנחנו מצליחים לזכור אותה במלואה.
תרגול מבחנים
פעולה נוספת שתלמידים לא מבצעים לפני מבחנים בבית הספר (וחבל מאוד שכך) היא פתירה של מבחני עבר.
בין אם אתם ניגשים למבחן בהיסטוריה או בגרות בהיסטוריה, פתירה של המבחנים מהשנים הקודמות יכולה לעזור לכם מאוד.
היתרון הראשון הוא שזו בעצם למידה אקטיבית (ממש כמו שיטת הכרטיסיות) והיא מאלצת את המוח שלכם לחשוב וכך ללמוד טוב יותר.
היתרון השני והברור הוא שכך אנחנו בוחנים את עצמנו, יודעים איפה אנחנו יותר טובים בחומר ואיפה פחות, וכך נדע איך להמשיך ללמוד (על מה כדאי שוב לחזור ועל מה כדאי לוותר כי אנחנו כבר יודעים).
אם אתם ניגשים למבחן בהיסטוריה – בקשו מחברים שלכם שלמדו עם המורה בשנה שעברה את המבחנים שלהם. תוכלו גם לחפש באינטרנט מאגרי מבחנים בהיסטוריה.
אם אתם ניגשים לבגרות בהיסטוריה – תוכלו לפתור את מבחני העבר המפורסמים באינטרנט באתרים שונים, למשל באתר של יואל גבע (https://www.geva.co.il/bagrut_solution/history/) שם יש גם פתרונות מלאים למבחני עבר בשלל מקצועות.
טיפים ועקרונות נוספים
תתכננו את הזמן שלכם מראש! מבחנים בהיסטוריה בדרך כלל עמוסים בחומר ומי שלומד רק יום/יומיים לפני הבחינה יכול לחוות קושי בכיסוי כל החומר!
אל תלמדו עד שעות מאוחרות – ללמידה טובה ויעילה חשובה גם שינה טובה. תכננו את הזמן שלכם ואל תלכו לישון מאוחר כדי ללמוד עוד.
זכרו – למדו אקטיבית! אל תקראו את החומר שהמורה כתבה שוב ושוב. קראו אותו פעם אחת, הכינו כרטיסיות, ענו עליהן ולבסוף פתרו מבחנים משנים קודמות. זו הדרך הנכונה להצלחה!
לסיכום
מבחן בהיסטוריה או בגרויות בהיסטוריה הם מבחנים שנוטים לגרום לחשש בקרב תלמידים רבים.
אך אם תלמדו בשיטות אקטיביות כפי שמצויין במאמר הזה, וכפי שמוסבר לעומק בקורס למידה חכמה, אין לי ספק שתוכלו להצליח בבחינה בקלי קלות!
בהצלחה במבחן!
